<h1>מנורת המאור נר שלישי סימן ק'</h1>
<h2>דף ז:</h2>
וצריך אדם לקבע מקום ידוע לתפלתו, בין שיתפלל עם הצבור בין יחידי, שלא ישנהו כי אם בהכרח, כדגרסינן בפרק קמא דברכות אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: כל שקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו, שנאמר: ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה (שמואל ב' ז, י). רב הונא רמי: כתיב, 'לענותו' וכתיב, 'לכלתו' (דברי הימים א' יז, ט), בתחלה לענותו ולבסוף לכלותו. ואמרינן התם (ו, ב) אמר רב חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם יהיה בעזרו. וכשמת, אומרים עליו: אי ענו, אי חסיד, תלמידו של אברהם אבינו. ואברהם אבינו מנא לן דקבע דוכתא, שנאמר: וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה' (בראשית יט, כז). ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר: ויעמד פינחס ויפלל וגו' (תהלים קו, ל). ואין די לו בשיקבע בית להתפלל, אלא גם צריך מקום קבוע בבית הכנסת, שהאדם מתכון יותר במקום הרגיל אצלו, דהכי איתא בירושלמי (ברכות פ"ד ה"ד) אמר רב תנחום בר חייא: צריך אדם ליחד לו מקום בבית הכנסת, שנאמר: ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם (שמואל ב' טו, לב), השתחוה לא נאמר, אלא ישתחוה, משמע, שהיה תמיד משתחוה שם.
<h2>דף ח.</h2>
לעולם יתפלל אדם עם הצבור ותהיה נשמעת תפלתו לפי שהיא עת רצון, כדגרסינן פרק קמא דברכות אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי מאי דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון (תהלים סט, יד), אימתי עת רצון, בשעה שהצבור מתפללים. רב נחמן בר יצחק אמר מהכא, כה אמר ה' בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות (ישעיה מט, ח). רבי יוסי בר חנינא אמר מהכא, הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב (איוב לו, ה). תניא נמי הכי מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים, שנאמר הן אל כביר ולא ימאס. וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי (תהלים נה, יט), אמר רבי שמעון בן יוחאי, אמר הקדוש ברוך הוא כל העוסק בתורה וגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאלו פדאני [לי ולבני] מבין האמות.
<h2>דף י:</h2>
וגם אל יעמוד אדם במקום הגבוה להתפלל אלא בשפלות המקום והלב, כדגרסינן בפרק קמא דברכות אמר רבי יוסי בר חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: לעולם אל יעמוד במקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך. תניא נמי הכי: אל יעמוד אדם לא על גבי מטה ולא על גבי ספסל ולא על גבי כסא ולא על גבי שרפרף ולא במקום גבוה ויתפלל, אלא במקום נמוך, לפי שאין גבהות לפני המקום, שנאמר: ממעמקים קראתיך ה' (תהלים קל, א) וכתיב: תפלה לעני כי יעטף וגו' (שם קב, א). ואמר רבי יוסי בר חנינא: המתפלל צריך שיכון את רגליו שנאמר: ורגליהם רגל ישרה (יחזקאל א, ז).
<h2>דף ל.</h2>
והמקום המבחר לשמוע תפלתו של אדם היה בירושלים כשהיו ישראל שרויים על אדמתם, כמו ששנינו בפרקי רבי אליעזר (פל"ה): מה נורא המקום הזה (בראשית כח, יז), מכאן אתה למד, שכל המתפלל בירושלים כאלו מתפלל בפני כסא הכבוד, ששער השמים פתוח לשמוע תפלתן של ישראל. ועכשו, שבעונותינו אנחנו שרויים בגלות, בכל מקום שיקבעו תפלתן יחזירו פניהם כנגד בית קדש הקדשים. ובארץ הזאת, שאנו עומדין במערבה של ירושלים, יש לנו להחזיר פנינו לצד מזרחי כנגד כתל מערבי שבמקדש, שהשכינה שרויה בו. ומי שאינו יכול לכון את הרוחות יכון את לבו לאביו שבשמים, כדגרסינן בסוף פרק תפלת השחר תנו רבנן סומא ומי שאינו יכול לכון את הרוחות יכון את לבו כנגד אביו שבשמים, שנאמר: והתפללו אל ה' (מלכים-א ח, מד). היה עומד בחוצה לארץ יכון את לבו כנגד ארץ ישראל, שנאמר: והתפללו אליך דרך ארצם (שם שם, מח). היה עומד בארץ ישראל יכון את לבו כנגד ירושלים, שנאמר: והתפללו אל [ה' דרך] העיר אשר בחרת (שם שם, מד). היה עומד בירושלים יכון את לבו כנגד בית המקדש, שנאמר: ובא והתפלל אל הבית הזה (שם שם, מב). היה עומד בבית המקדש יכון את לבו כנגד בית קדשי הקדשים, שנאמר: והתפללו אל המקום הזה (שם שם, לה). היה עומד אחורי הכפרת, יראה את עצמו כאלו עומד לפני הכפרת. נמצא, עומד במזרח מחזיר פניו למערב, בדרום מחזיר פניו לצפון, במערב מחזיר פניו למזרח, בצפון מחזיר פניו לדרום. נמצאו כל ישראל משתחוים ומכונים את לבם כנגד מקום אחד לאביהם שבשמים. אמר רבי אבין ואיתמא רבי אבא מאי קראה כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות (שיר השירים ד, ד), תל שהכל פונין בו.
<h2>דף לד:</h2>
ויבחר לתפלתו בית שיש בו חלונות לצד ירושלם, כדגרסינן בסוף פרק אין עומדין, אמר רבי חנינא אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות, שנאמר וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם (דניאל ו, יא). אמר רבה חציף עלי מאן דמצלי בבקתא.
